מקום לברוח בו
מאת: יוסי בן עוז.
זהו הפרק השלישי של הציור השחור שמקליד ליבי.
הנה כאן, הפרק הראשון: החופשה של מר גולומונוב - פרק 1
וכאן, הפרק השני: החופשה של מר גולומונוב - פרק 2
לרגעים, היה חולם עליה בהקיץ. פניה מחייכות אליו חיוך מבין. עיניה מתבוננות בו ולא עליו. ופעמים אחדות היה הוזה אותה תונה איתו אהבים. דימה כיצד היו מפתיעים זה את זו וזו את זה בשבירת הגבולות המהודקים. מרסקים ברוך ובעוז נימוסים קטנים ומזוייפים. רואה כיצד עיניה אורו, כיצד היא מחייכת אליו, כיצד חפצה בו בעזות הזו שהוא לא ידעה מעולם. היו חלומותיו אפופי שחור ומטושטשים. היה מתבייש בהם מאוד. פעם אחת ניגשה אליו לשאול אותו דבר מה שעה שמלמל את שמה מבלי משים. למזלו הבחין בה רגעים ספורים לפני שאמר את שמה בקול, ועצר עצמו. כמה בודדה הייתה השיחה שלהם אז. כמה טכנוקרטית ואפורה. צל דמותם.