ואז פתאום יצירתיות.
ואז גם פתאום קשב וריכוז בכלל לא נשמע כמו הפרעה. אולי כמו הפרעה למי שלא מתמודד איתך.
ולרגע צבעים ואורות הם עושר ולא עניין להסדיר.
לעבוד על אלף ועוד שני דברים במקביל ולא להתבלבל לשנייה. לדעת שזכרת את זה ממש לפני רגע ועכשיו פתאום... לחפש תשובות. להחביא את עצמך כל יום.
באדיבות: http://zapgraffiti.wordpress.com/tag/adhd-foundation/
מזינים את המפלצת. שלא ייראו מי אני באמת. לדעת המון ולרצות להתפתח תמיד. הברקות בלי סוף. המוח מתפתח לתוך הארות נהדרות עם כל פגישה. לחוות את המציאות ולא לשכלן אותה. בכלל, לשכלן אותה זה עניין שאנחנו לא מסתדרים איתו. אנחנו אנחנו. מופרעי ההקשבה וההתרכזות והריכוזיות וההתקשבות. שיתרכזו אלו שצריכים את זה. אני אומר. וגם כותב את זה.