אני יוסי בן עוז, נעים להכיר

יום שני, 27 בינואר 2014

אני רוצה בלאק מטאל עברי!

אני רוצה בלאק מטאל עברי. אבל עברי אותנטי באמת, אתם שומעים? לא עוד לעיסה מחדש של חומרים ההולמים את הטבעיות הסקנדינבית. לא שהסקנדינביות רעה חלילה, היא נפלאה מאין כמוה, אלא דווקא בגלל שהישראליות נפלאה גם היא ומתאימה לנו יותר. הישראליות הזו, במובנה האוניברסאלי העמוק והחי והנושם והפועם והמבקש עתיד כביר ושעוד לא התחיל לפעול במציאות - צריכה להתבטא דרך המרחב השופע הזה של הבלאק מטאל. אנחנו צריכים ליצור יצירה מקורית ורעננה.


לצייר בצלילים את עולם התוכן של האומה הזו, את האותנטיות שלה. ציור שיעלה מתוך השלילי שבנו ומתוך החיובי שבנו. הוא החיים שלנו באמת. אני רוצה משהו שיודע להפיק שילוב עוצמתי של אורות וצללים העשוי מתוך החווייה הקיומית שלנו פה כעם, כאומה וכתרבות. כהיסטוריה כבירה של כל מה שהיה לנו פעם וכחזון של כל מה שיכול להיות לנו בעתיד.


גרימויאר: חלוצי בלאק ישראלי בעברית - 'על הכאב', מהאלבום: "תפילת האשכבה לאור", ישראל 1996

אני רוצה את המפגש הזה שטרם נולד בין "ההרמוניה של הדיסהרמוניה" שרק הבלאק מטאל יודע לייצר ובין התרבות הקדמונית והכבירה שלנו, עשירת התוכן והיופי וההוד. אני רוצה את העלאתם על מרכבות הלחן והעיבוד והביצוע של אוצרות התוכן והקסם הפנימיים שיש לתרבות הזו להציע. אני רוצה להפיח חיים באוצרות הנשמה הכלל אנושית הזו שחבויים בתוך האומה הזו, על ידי המיזוג שלה בתוך התלקחות בלאק מטאל אפלה ועמוקה, מטושטשת ומלוכלכת המורכבת מפסגות ומעמקים כפי שרק הקסם הזה יודע לצייר בצלילים.

אני רוצה לשבור את המעגל המגוחך והעלוב של ההתכתשות התאורטית וחסרת העניין והמעוף בין הכסילים המבקשים להוכיח לבין הכסילים המבקשים להפריך, את קיומו של אל תאורטי

אני רוצה לשבור את המעגל המגוחך והעלוב של ההתכתשות התאורטית וחסרת העניין והמעוף בין הכסילים המבקשים להוכיח לבין הכסילים המבקשים להפריך, את קיומו של אל תאורטי. ואני רוצה להחליפה בחוויית חיים עוצמתית ומורכבת. למול קרקס הגלדיאטורים העלוב של מלחמות הדת והאין דת, אני רוצה להעמיד שער ולהצביע אל הכיוון. אני רוצה להגיד שיש לנו פה כישרונות ויוצרים מדהימים שיש להם מה לומר. ויש לנו תוכן. תוכן שהוא חומר נפץ אמיתי בכל קנה מידה שהוא. אני רוצה את הניצוצות של המפגש הזה בין עומק הבשורה הרעננה של החילונות ובין תורף האמת הקדמונית של הדתיות. אני רוצה להשליך את הרפש ולהשאיר את הזהב.  וזה, רק רעידת אדמה של בלאק מטאל יודעת לעשות. אני רוצה תכנים יסודיים מעומקם של עולמות הנבואה והמלוכה הישראלית והבשורה לאומות: מנבואות ההתגלות של משה ומלחמות הכיבוש הראשונות של יהושע שהשיב את הישראלים אל מה שהיה להם לפני שגלו אל הכשדים. את הנבואות של עובדיה הגר שהתנבא אל האדומים ושל יונה הנביא שהתנבא אל נינווה. ואני רוצה תכנים מתוך מחשכי החורבן והאסון והגלות, עת היינו שרויים בחסות עלטת הברבריות האירופאית הממתיקה זוועות במגע של משי ונימוס דק ככפור המכסה על תהומות של אכזריות אין סוף לה.


סיילם: חלוצי בלאק/דום ישראלי מקורי מתוך מחשכי הגלות - 'קדיש', מהאלבום: "קדיש", ישראל 1994

אבל אני לא רוצה לרסק שום תרבות אני רוצה להוציא מכל התרבויות של העולם את הנקודה הפנימית שלה החוצה. לכל האומות ולכל התרבויות יש יסוד אמיתי ועז ששוכן בתוכן, ורק צריך להוציא אותו החוצה, לשיר אותו. לנגן אותו לכל העולם. לנגן באמת בלי פשרות, להגיד אותו כמו שהוא.

אני רוצה מפגש אמיתי ועוקצני ומתחבט בין התרבות הישראלית שהתעצבה באשכנז ובין התרבות הישראלית שהתעצבה בארצות ערב. להצית אש של יצירה מתוך מפגש האיתנים הזה. אני רוצה להביא אל הבמה את הניחוח הזה של המפגש המפרה בין ההתבוננות הישראלית על עולם התוכן האירופאי לבין ההתבוננות שלה על עולם התוכן המזרחי והמוגרבי.


מור קרבסי - La Galana I La Mar בלחן אנדלוסי מקורי
מי אמר שאין תשתית לפולק/בלאק ישראלי עם שירה נקייה?


ואני רוצה את זה עשוי היטב. מוקפד, חזק, לא מתחנף, מקורי, משופשף ולא מבקש שיאהבו אותו, אלא מציע וזקוף. לא מתפשר ולא בכאילו. ואני רוצה את זה עוקצני וחד ומטורף ומהוקצע ושיצא בלאק מטאל שיודע להעלות את הרוח האנושית גבוה אל השמים ולהוריד אותה עמוק אל המעמקים. ואני רוצה את זה לא מבוייש עוד, ולא מפוחד ולא בורח אל השבלונות. אני רוצה לשיר על הישראליות שמקלפת את המעיל השחור והבלוי של הגלות מתוך כבוד לאותן אלפיים שנים בהן שילמנו מחיר דמים על חורבן הישראליות, בזמן שהיא מעיזה לעלות אל היכל הקודש הזה של ההתחדשות הנבואית פה.

ואני לא רוצה את הסכרין הדתי ולא את המרור החילוני. אני רוצה את הצחוק ואת העצב. אל תעלימו לי את הקרבות והשאלות ואל תדגישו לי את ההצלחות והיופי. אל תמכרו לי חזון מתקתק בשקל ואל תשכנעו אותי להיות דתי או חילוני. תנו לי מראה אמיתית של הישראליות שלי. חיה, נושמת ובועטת. ישראליות מתחבטת, עלובה ומרהיבה גם יחד. מורכבת. אל תעשו לי מיסיון מהתורה ואל תעשו לי אידיאולוגיה מאלוהים שהחלטתם שהוא מת. תנו לי לטעום את ליבת המאבק מהצד החש והמנסה להבין שלו, ולא מהצד שמחפש קרבות שווא. עייפתי מוויכוחי סרק על שטויות.

אני רוצה מוזיקה שהיא חזקה כמו פטיש, לשבור איתה את פוליטיקת הנמלים המעמתת כל הזמן חלק כזה שבי עם חלק אחר שבי. פוליטיקה של ניגודי אינטרסים ושל דמוקרטיית הקבוצות על חשבון החירות של האדם. שמציעה לי לבחור או להיות חילוני או להיות דתי. או להיות שמאלני או להיות ימני. או להיות סוציאליסט או להיות קפיטליסט. אידיאולוגיות בשקל שעושות ניתוח בנאלי של עולם מורכב ומשתנה בלי הרף. ולא שאין לי מה לומר בפוליטיקה או שאין לי עמדות - יש לי ועוד איך - אבל תמיד בעירנות מתמדת למה שמתחולל מסביב, לא מוכן למכור את נשמתי למולך אידיאולוגי. אני מבקש לרסק קרבות הבל שמזינים מכונות של כסף ותעשיית פרסום רק כדי שתמשיך להתקיים. אני רוצה לשבור את הקרקס של האוננות המנטאלית (סליחה על הביטוי) של תרבות ההבל הדומיננטית והמבטלת את הרוח. זו שמוכרת פוסטרים שעשויים מאנשים על מרקע טלביזיה בשעת הפריים טיים לעת ערב. זו שמציעה ליוצרים חדשים לנתב את החיים שלהם אל הסלביות במקום אל האומנות. אל הפלקט של חקיין הזמרים ואומן הקאברים במקום יוצר חי ונושם עם אמירה מעניית ועם יצירה מקורית.

אני רוצה מוזיקה שהיא חזקה כמו פטיש, לשבור איתה את פוליטיקת הנמלים המעמתת כל הזמן חלק כזה שבי עם חלק אחר שבי. פוליטיקה של ניגודי אינטרסים ושל דמוקרטיית הקבוצות על חשבון החירות של האדם

אני רוצה מסר נוקב. אני רוצה להגיע ללבבות של כולם. רוצה שכולם יתחברו אבל לא רוצה לוותר על שום מילימטר של זהות עצמית. אני לא רוצה להתנצל יותר על זהותי הישראלית - ישראלי במלוא המובן ההיסטורי והמטאפיזי של המילה. זה שמכיל את ירמיהו ומשה ואת רבי יהודה הנשיא ואת הרצל ואת ביאליק. זה שלא רואה פלגנות אלא השלמה. לא מחלוקות אלא הדגשים שונים של אותה המנגינה.

ואני רוצה להשתתף באופן פעיל בריקוד האיתנים הזה של הבלאק העולמי. למה שרק ענקי בלאק מטאל מנורבגיה יגיעו לפה? למה שלא נעשה בלאק עוצמתי באמת שיתפארו בו בעולם? שבבקתת עץ קפואה בנורבגיה יישבו שני ילדים בני 17 ויקשיבו לבלאק שמדבר עברית ושר על הקרב של שבט יהודה ושבט שמעון באדוניבזק מלך בזק ואיך שקצצו לו הלוחמים הישראליים את בהונות ידיו ורגליו כדי להשיב לו את הדם ששפך משבעים מלכים כמוהו, כדי לנקום את נקמת האנושות בפושע הזה. ושהם יגידו לעצמם אז: "לא ידעתי... זה הסיפור של היהודים? חשבתי שאין להם כלום מעניין להגיד והנה יש פה תרבות שלמה..." שיראו שיש שירי תרבות יפהפיים ממש כמו One rode to Asa Bay גם אצלנו.

שבבקתת עץ קפואה בנורבגיה יישבו שני ילדים בני 17 ויקשיבו לבלאק שמדבר עברית ושר על הקרב של שבט יהודה ושבט שמעון באדוניבזק מלך בזק ואיך שקצצו לו הלוחמים הישראליים את בהונות ידיו ורגליו כדי להשיב לו את הדם ששפך משבעים מלכים כמוהו

אני רוצה שהקול התרבותי הישראלי שנדם כמעט אלפיים שנים, אנוס להיות חבוש וחרב, כפות אל עפר ארצות זרות ואיקוני דתות שווא והבלי קסמים תועים זרים ושבורים, שהקול הזה יפרוץ החוצה ויגיד כבר את מה שצריך להגיד.

אני רוצה עולם שבו לא נדרש להסביר שום אלוהות כי היא מוחשית וקיימת.

אני רוצה לעצב כאן תודעה מוזיקלית אחרת. לעצב כאן אישיות לא מפוחדת ולא מזייפת. להפסיק לאונן את עצמנו לדעת על פארדיגמות של בלאק שאינו מתאים לתרבות או למבנה הפנימי של נשמתנו ולשחרר את הנפש לעשות את מה שהיא חווה אל תוך התשתית המטאלית. באמת הפעם.

וכבר היו לנו חלוצים שהלכו לפני המחנה כנחשון בן עמינדב אשר קפץ אל מי ים סוף עד שהגיעו אל אפו ורק אז נבקע הים. וכמו גדעון שענה אל המלאך ושאל אותו 'היכן אלוהי ישראל ולמה איננו מושיע אותנו?'

כאלה לוחמי תרבות אני רוצה, במהרה בימינו ונאמר אמן.

2 תגובות:

  1. מילים כדורבנות. אחרי הקריטריונים וההתוויה שכתבת כאן, מישהו חייב להרים את הכפפה ולכתוב את השירים והלחנים האלה. בנוסף, מעבר לתכנים הרלוונטיים לתרבות המקומית, אני מסכים לציין שצריך להתנער מהרעיון שמטאל צריך להיות באנגלית. מספיק לראות את הסולן של Apatica הישראלית עומד על שתי רגליו המלאכותיות ושר בגאווה בעברית כדי להבין את העוצמה של שירה בשפת המקור.

    השבמחק
  2. אני מסכים לחלוטין. יש רק חומת חשש מיותרת להסיר, חומה שמנסה להסתיר את הזהות העצמית שלנו מעצמנו בעצם. החומה הזו היא הקול הזה בתוכנו שאומר לנו שאין לנו כאומה וכתרבות משהו אותנטי ומעניין להגיד לעולם.

    והאמת היא, שזה פשוט לא נכון. האוצרות של הכתיבה והמעוף הרוחני ועתודות החוכמה והתפיסה הן רחבות מים. רק לפתוח עיניים ולהעיז.

    השבמחק