הלב הפועם של הניהיליזם האנושי: תהומות הרוח של הבלאק מטאל

לפני כשבועיים בערך, הגיעה אלי בדואר חבילה מיוחדת במינה. שלושה כותרים שמזה זמן רב משמשים לי כר פורה להצתת הנפש והדימיון אל תוך מערבולת חושים עזה ומעצימה, המתינו לי בשקט עטופים בקרטון פשוט עם כיתוב באנגלית ובגרמנית המבטיח גדולות.

ביד עדינה החלה מלאכת פתיחת המעטפה הקרטונית השובה בקרבה עולם מרתק, סוף כל סוף יונח אצלי ביד באמת ולא יושמע עוד כגנב בחשיכה וכלאחר יד בין דפי ה-YouTube. לרגע מתלבט האם לפתוח בעדינות או לקרוע את הקופסה באיבחת חרב בשרנית. הוכרעה הכף והבשרניות הקורעת גברה בי, מוציאה חיש קל החוצה את שלושת הכותרים שקניתי. והנה הם בידי.

הכותר שהוא לעניות דעתי אחת מיצירות הבלאק מטאל החשובות והמהפכניות שנעשו בסוגה הזו. יצירה שמציירת בצלילים את העולם הפנימי וכמעט האותנטי ביותר שניתן לדמיין כשאומרים את המילים - Black Metal

בהגיעי אל כרכרת השגרה היומיומית שלי, הנעתי אותה וכמעט מיד פתחתי את מעטה הניילון של הכותר שבו באמת חשקתי. הסיבה שבעטיה יצאתי בכלל למסע הציד ההוא מלכתחילה, שכמעט ורק בגללו ביקשתי להרחיק עד לגרמניה הרחוקה ממני (בכמה מובנים) ולו רק כדי להשיגו. הכותר הכל כך נפלא אך כל כך שנוי במחלוקת בעיקר בגלל מי שיצר אותו: טינופת שהוא ללא כל ספק אישיות נאלחה במיוחד. כותר, ששנים סירבתי להרשות לעצמי להאזין לו בכלל, משקר לעצמי בקביעות שמדובר בעבודה לא רעה אבל לא יותר מזה. למרות שמשמיעה חטופה פה ושם הוא הקסים וגם ריתק אותי מאוד. זה שבעבורו חציתי בסופו של דבר את הקו אדום שלי במודע ובבחירה - ורכשתי אותו.

ומעל כל הנאמר עד כה אולי עוד דבר, אולי החשוב ביותר שרציתי לומר:

אני רוצה בלאק מטאל עברי!

אני רוצה בלאק מטאל עברי. אבל עברי אותנטי באמת, אתם שומעים? לא עוד לעיסה מחדש של חומרים ההולמים את הטבעיות הסקנדינבית. לא שהסקנדינביות רעה חלילה, היא נפלאה מאין כמוה, אלא דווקא בגלל שהישראליות נפלאה גם היא ומתאימה לנו יותר. הישראליות הזו, במובנה האוניברסאלי העמוק והחי והנושם והפועם והמבקש עתיד כביר ושעוד לא התחיל לפעול במציאות - צריכה להתבטא דרך המרחב השופע הזה של הבלאק מטאל. אנחנו צריכים ליצור יצירה מקורית ורעננה.