חלומות של אחדות על מצע של קינוח כשר

לפני כמה ימים החלטנו שזהו זה, מוכרחים. פשוט מוכרחים לעשות מעשה. הזמנים קשים והאווירה הכללית תמיד לחוצה מסביב ולא ניתן עוד להתעלם מקמטי הזמן הנותנים את אותותיהם בלבבות שלנו. של כולנו. בבוקר אמצע השבוע ההוא צלצל הנייד באמצע משהו בלתי חשוב בעבודה, ואישתי בישרה לי שהיא זה עתה שוחחה עם הבייביסיטרית ושערבו של יום חמישי הקרוב הוא כל כולו שלנו.

ללמוד ביחד. אבל ממש ביחד.
באדיבות: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/263255

הרהורים על התפוררות האחווה ועל נדנדה

זה בסוף התפוררות הרצון הטוב. זה מה שזה. אם יש רצון טוב ואוהבים את השני, מפסיקים להתעסק עם לדייק אצלו כל קמט באידאולוגיה.

אני אומר לעצמי בקול רם באחת מההליכות שלי מהעבודה אל ההסעה. אחת מהדרכים שאני הכי נהנה לעשותן, בחיי. לא רק כי כשאני הולך אותה סימן שיום העבודה נגמר ויום ההתפתחות האישית מתחיל, אלא גם כי כשאני הולך אותה אני מספיק סוף סוף לשוחח עם עצמי קצת. ובכל פעם תובנות נהדרות מוצאות אותי שם.

רצון טוב לו היה לנו. לראות את האחר לו ראינו.

(באדיבות: http://www.artclon.com/artist/johannes-lingelbach/)