הטבעונות - דיון פתוח: (1) התשתית המוסרית

להרחיב את מעגל החמלה אל כל החי כולו

(באדיבות: http://tempepoetry.blogspot.co.il/2011/11/animal-quote-by-w-dayton-wedgefarth.html)

לא באמת הצלחתי עד היום למצוא דיון של ממש בין מצדדיה של תנועה מוסרית זו למתנגדיה; דיון שבו מלבנים סוגיות יסודיות של מוסר [...] דיון מאוזן, שבו דעות מושמעות מתוך מטרה ללמוד את העמדה שכנגד, להבין ולקבל מתוכה את מה שעמדתך שלך, נעדרת

הרשומה שלפניכם היא בקשה להתבוננות מורכבת וחשיבה ביקורתית על טבעונות. כמו נושאים חשובים אחרים אף הטבעונות כתפיסת עולם ראויה לדיון משמעותי ופתוח שאינו מחפש הטיית הלבבות אלא דווקא העלאת השאלות ובירור הדברים. הטבעונות - אחת מהתנועות המוסריות שצברה תאוצה מרשימה בשנים האחרונות - מעסיקה רבים, והרשת כהרגלה גועשת. כולם מלהגים, כולם כותבים וכולם (בעיקר) מתווכחים ולצערנו, לא פעם גם גולשים אל מחוץ לדיון מכובד ואפילו לתופעות מפחידות למדי ולא חסרות דוגמאות מטרידות. אלא שנדמה לי שבשאון הלהג האינטרנטי ורוב הנכתב והנאמר בעניין הטבעוני, העיקר חסר מן הספר.

לא באמת הצלחתי עד היום למצוא דיון של ממש בין מצדדיה של תנועה מוסרית זו למתנגדיה; דיון שבו מלבנים סוגיות יסודיות של מוסר (כראוי לתנועה מוסרית מכובדת כמו זו); דיון מאוזן, שבו דעות מושמעות מתוך מטרה ללמוד את העמדה שכנגד, להבין ולקבל מתוכה את מה שעמדתך שלך, נעדרת.

אין זה חדש ואף העליתי כאן בעבר את העניין המצער הזה של אי היכולת שלנו כחברה לייצר דיון ציבורי בעל ערך ולאורך זמן מפאת הנטייה המקולקלת שלנו להתלהם (למשל, ברשומה הזו על השיח הציבורי בישראל).

לדיון פתוח כזה המתבסס על הקשבה, חשיבה ביקורתית ובירור אני מכוון ברשומה הזו.

ואולי עוד מילה על אובייקטיביות ועל דיון. כמובן שאינני אובייקטיבי. הגם שעמדותי כלפי התנועה המוסרית הזו והדינמיקה האנושית שהיא מציעה ומעוררת אינן ברורות לי עצמי עדיין, כפי שכבר אמרתי אני מבקש להביא לקדמת הבמה לא את מלאכת השכנוע והנאומים אלא את מלאכת השיחה והדיון.

הלב יוצא ממקומו לנוכח הסבל הבלתי נתפס של בעלי החיים בעולמנו. זוהי בערוב היום התחושה שאין בריחה ממנה לשום מקום. מעבר לדיוני הפילוסופיה או פלפולי המוסר, יש כאן ללא כל ספק בליבי תמונת מצב שמן הראוי שההתעוררות המוסרית הזו תנביט מתוכה את המיטב למען כל הבריאה שבעולמנו.

מהי בעצם הטבעונות?

טבעונות. לא רק דיאטה.

(באדיבות: http://www.greenprophet.com/2014/02/thousands-of-israelis-go-vegan/)

שיקולים בריאותיים, קולינריים ואופנתיים בצד - הדיון המעניין הוא הדיון המוסרי. הוא מעניין משום שהוא זרם המעמקים המכתיב את הקצב של כל מה שמתרחש סביב הנושא הזה למעשה. אי לכך, מתמקדת הרשומה שלי בטבעונות כהלך מחשבה מוסרי, יותר מכל דבר אחר.

שיקולים בריאותיים, קולינריים ואופנתיים בצד - הדיון המעניין הוא הדיון המוסרי. הוא מעניין משום שהוא זרם המעמקים המכתיב את הקצב של כל מה שמתרחש סביב הנושא הזה למעשה

תפיסת עולם מוסרית היא על פי רוב דבר מורכב למדי. במיוחד כשהיא עניין של קבוצה לא קטנה של אנשים שהופכים אותה מאג'נדה לדרך חיים. אורחות חיים קשה ללכוד בהגדרה מילונית מדוייקת ולא פעם הם מגוונים למדי.

ובכל זאת, לא תהיה זו טעות נוראה לקרוא לטבעונות תנועה מוסרית כלל עולמית המבקשת לקדם את הקטנתו למינימום האפשרי אם לא ביטולו המוחלט של הסבל (כל סבל) הנגרם לבעלי חיים ע"י האדם: להנחיל הרגלים, דרכי התנהגות ופרקטיקות המשקפות בפועל תשתית מוסרית לקיום האנושי בעולם, הן כפרטים והן כחברה.

טבעונות היא אידאולוגיה המתאפיינת בהמנעות מאכילת בשר בעלי חיים, חלב, ביצים, ומזונות אחרים המוכנים מהם, ובנוסף לכך, גם בהימנעות משימוש במוצרים העשויים מעור בעלי חיים (כולל פרווה צמר, ונוצות) לביגוד, הנעלה, וריהוט. רבים מהטבעונים מתנגדים גם לניצול בעלי חיים לצרכים אחרים (כגון בידור בקרקסים) הגורמים באופן ישיר או עקיף נזק ואף סבל לחיות. הטבעונים כיום סבורים כי יש שתי סיבות לאימוץ השקפת הטבעונות, הראשונה שבהן היא הסיבה המוסרית, והשנייה שבהן היא בריאותית. האדם החי על פי אידאולוגיה זו, או לכל הפחות על פי תזונה טבעונית נקרא בעברית, בדרך כלל, טבעוני.

(מתוך הערך טבעונות, בויקיפדיה)

אם כן, ויקיפדיה מגדירה את הטבעונות כתנועת מוסר שבבסיסה נמצא השילוב של מוטיבציה אקטיבית ופרקטיקה פסיבית, כלומר: הרצון לייסד תשתית מוסרית עולמית של קיום הרמוני נטול כאב או מוות, (ומטפלת לכן בעיקר ביחס אל עולם החי שהרי אין לו מי שיידאג להצלתו) והעושה שימוש בכלים של הימענות והינזרות כפרקטיקה העיקרית שלה.

למעשה ההימנעות הטבעונית היא משפחה של פרקטיקות. לא כל הטבעונים מסכימים על דרך חיים אחת וישנן מחלוקות. חלק מהטבעונים למשל יאכלו דבש דבורים וחלק ישללו את אכילתו; בדומה לכך, חלק יחלקו על היכללותם של חרקים או מזיקים בגדר בעלי חיים שהטבעונות ההימנעותית חלה עליהם, וחלק כן יכללו אותם. כבכל אורח חיים הגדרת הגבולות הינה מלאכה מוסרית-חברתית המתגבשת והולכת עם הזמן ושאלות על ענייני גבולות אינן שאלות הנוגעות למהות הנושא, אף כי ראוי לשאול גם אותן (ואולי בפעם אחרת).

הטבעונות בעיני עצמה

אתר הבית של American Vegan (אולי אחד מהארגונים החשובים והגדולים של טבעונות וטבעונים בעולם כולו, שקדם לו הארגון הבריטי The Vegan Society) לעומת זאת, כבר לוקח את ההגדרה העצמית צעד קדימה. ויגניזם - אומר הארגון - הוא חמלה במימושה. זוהי פילוסופיה, תזונה ואורח חיים:

Veganism is compassion in action. It is a philosophy, diet, and lifestyle. Veganism is an advanced way of living in accordance with Reverence for Life, recognizing the rights of all living creatures, and extending to them the compassion, kindness, and justice exemplified in the Golden Rule.

 (What is Vegan?, from American Vegan)

הגדרת הארגון האמריקני כבר מנוסחת כאג'נדה חברתית עם מטרות מוסריות ופוליטיות של ממש. הטבעונות לשיטתם היא לא רק עניין של חמלה ורוך, זה עניין של זכויות בעלי חיים. זכויות שמשקלן זהה לחלוטין לזה שבשיח של חברת בני האדם. בחלקה האחרון של ההגדרה מנוסחת העמדה המוסרית-אידאית של "הרחבת מושגי החמלה, הידידות* והצדק כפי שהם מתבטאים בחוק בל יעבור של ההתנהגות החברתית."
(*זוהי פרשנותי לשימוש כאן במילה kindness, שאינו יכול להתפרש כנחמדות בעלמא בהקשר הזה לדעתי)

ניסוח זה מבקש להעמיד את בעלי החיים ובני האדם על אותה הישורת מבחינה מוסרית בהיות כולם בראש ובראשונה - בעלי חיים.

כי כל בעלי החיים שווים בהגדרה. בעצם... שנייה.

(באדיבות: http://meatyveganblog.wordpress.com/2014/02/13/speciesism-the-movie-speciesism-animalrights-humanwrongs-vegan-govegan/)

ראשית, ראוי ליתן את הדעת שהעמדה המוסרית הזו נותנת חשיבות עליונה לעצם קיום החיים כמרכיב העיקרי המגדיר מוסר ולאו דווקא - למשל - לתוכנם של החיים או למה שעושים איתם כקריטריון העיקרי.
שנית: על פניו הדברים מנוסחים כך שמובן וברור שנותן החמלה והצדק והרעות הוא דווקא האדם המעניק זאת אל שאר בעלי החיים ולא להפך. כלומר במובן מסויים ברורה נקודת הפתיחה הלא-שיוויונית במלואה שבין כל בעלי החיים והאדם באשר היא סדר טבעי שאיננו תוצר של רשעות אנושית, אלא קיים בעולם בטבע. עם זאת, נראה שהארגון מבקש לשנות זאת ולפחות בעניין שינוי היחס של האדם אל עולם החי. דומה כי השאיפה היא להשוות השוואה מוסרית בין כל בעלי החיים באשר הם כאלו. הסתכלות זו העולה כאן היא מהותית לטבעונות, ועוד נדון בה בהמשך.

יש כאן בקשה להעמיד את בעלי החיים ובני האדם על אותה הישורת מבחינה מוסרית בהיות כולם בראש ובראשונה - בעלי חיים. ראוי ליתן את הדעת שהעמדה המוסרית הזו נותנת חשיבות עליונה לעצם קיום החיים כמרכיב העיקרי המגדיר מוסר ולאו דווקא - למשל - לתוכנם של החיים או למה שעושים איתם

במקום אחר מתאר The Vegan Society את הפרקטיקה הטבעונית. גם The Vegan Society מדבר על פרקטיקה פסיבית העושה שימוש בהימנעות ככלי העיקרי של אורח החיים הטבעוני. הטבעונות היא דרך חיים המבקשת להחרים כל ניצול שהוא של בעלי חיים באשר הם כאלו. מעניין לראות שהארגון מסייג את החזון הטבעוני ומצהיר על כל פנים כי לגישה המחרימה קיים גבול פנימי ("as far as is possible and practicable"), הגם שאינו מבורר כמעט בכלל במאמר שם, וייתכן שהוא מסור ללבבות מבחינת הארגון:

Veganism is a way of living which seeks to exclude, as far as is possible and practicable, all forms of exploitation of, and cruelty to, animals for food, clothing or any other purpose.

(Definition of veganism, from The Vegan Society)

אין זו אמירה חריגה בשיח מוסרי שדברים מסויימים מניחים אותם כמובנים או ידועים מראש. אחרי ככלות הכל המוסר אינו יכול לפנות למי שאין בליבו כבר תשתית בסיסית לכל הפחות של הזדהות עם התוכן הנאמר לו שאחרת ייראה לו הכל כציור זר ומנוכר.

ועם זאת, הנחת קיומו של חסם לדרך הטבעונית כחלק אינהרנטי של עצם הגדרתה אינו דבר של מה בכך. מונחת לפנינו ההבנה הבסיסית של אחד מהזרמים המרכזיים של התנועה הטבעונית כי המצע היסודי עליו מונח המוסר הטבעוני תחום בפועל בגבולות הקיום האנושי, כלומר שהקיום הזה הוא התנאי לטבעונות ולא שהטבעונות עומדת ותקפה גם במחיר כיליון כל בני האדם מהפלנטה. מה זה אומר? האם מותר יהיה לדעת The Vegan Society להשתמש בתרופות שפותחו בניסויים על בעלי חיים? האם אדם שהתזונה הטבעונית אינה מטיבה עימו יוכל להיזון מן החי ועדיין להיקרא טבעוני, כי הוא נאנס לכך? מה שלא תהיינה התשובות לשאלות האלו, עדיין ברור שיש תיחום להתחשבות בעולם החי ושהוא סובייקטיבי.

הנחת קיומו של חסם לדרך הטבעונית כחלק אינהרנטי של עצם הגדרתה אינו דבר של מה בכך. מונחת לפנינו ההבנה הבסיסית של אחד מהזרמים המרכזיים של התנועה הטבעונית כי המצע היסודי עליו מונח המוסר הטבעוני תחום בפועל בגבולות הקיום האנושי

קיומן המשותף של שתי נקודות אלו בגישה של שני הארגונים הגדולים והמייסדים הללו היא מעניינת. אלו הן נקודות סותרות למעשה. סתירה פנימית אינה דבר רע בהכרח. במקרים רבים ניתן להתבונן עליה כעל השלמה, יותר מאשר כעל הנגדה, וזו אכן הדרך בה בוחרים ארגונים אלו לצעוד. השלמה הבנויה על איזון של נקודות סותרות המוכלות כולן בתוך המיינסטרים של דרך החיים היא ביטוי לדרך האמצע, לפרקטיקה מציאותית. זהו בלא ספק סממן של תפיסה לא-רדיקלית, כלומר כזו שאינה עושה שימוש חדגוני ומצדיק-עצמו בצורה אוטומטית, אלא פתוחה להבנת גבולות התיאוריה מתוך רצון להתקיים באמת ולא להיות אוטופיה. גם נקודה זו היא מהותית לעניין הטבעוני ובמיוחד בימינו אנו שבהם דיונים מתאפיינים בהתלהמות ובהקצנה. אנו נזכיר גם את עניין האיזון הפנימי בהמשך.

הפרגמטיזם הטבעוני של ראשית שנות השישים הנחיל לעולם את הבחירה הטבעונית. ברקע עמדה ההפצה של המסר הכלל עולמי כי כל בעלי החיים למעשה חיים וכי ברמות הביולוגית, הרגשית ואולי אף השכלית במקרים מסויימים לא ניכר שום הבדל מהותי, ובוודאי לא כזה שאפשר עוד להצדיק איתו את המשך ההתאכזרות האנושית אל כל מי שהוא חי.

בעולם המודרני שבו המדע החל כובש את הלבבות אף במחוזות בהן שררה לפנים חשיכה ובערות והדתות הילכו בהם בסיפורים מיתיים על עליונות אנושית שהיתרגמו באופן אוטומטי להבנה שמדובר בעליונות ביולוגית נטו, הפכה הטבעונות לאפשרות מוצדקת מאין כמוה. לא ניתן עוד היה לשפוט אותה כאנומליה של נזירים ומתחסדים, כפי שנהוג היה אולי להתייחס אליה בימי קדם (טבעונים חיו כבר בימי קדם בתרבויות שונות כמו יוון ובתרבויות פרוטו-יהודיות ופרוטו-נוצריות במזרח הקדום).

אבל העמדה הטבעונית שמוצגת כאן נראית שונה מעמדות הרווחות בשיח הציבורי של היום, ונראה שדברים השתנו ולאו דווקא בשוליים. ועל כך נכון לתת את הדעת.

הטבעונות האקטיביסטית

שילוב של המציאות הלא פשוטה של מצב בעלי החיים בעולמנו במיוחד בתעשיית המזון והמוצרים מן החי עם הגישה הטבעונית הבחירית, מכילים בתוכם שני יסודות שפועלים מתח רב בנפשות:

היסוד ה-1:
הדיסוננס הלא נתפס שבין צדקת הטיעון הטבעוני לבין דרך הפעולה הפסיבית על רקע המצב הקיים.
ובמילים פשוטות יותר: 'אך אפשר להמשיך ולהשתדל רק לדבר על הימנעות שעה שהעולם החי כולו חי בגיהיני-גיהינום למול עיננו ממש?'

היסוד ה-2:
הסתירה הצורמת שבין העדר ההצדקה השכלית לעליונות האדם מחד והתמדת אי-השיוויון מאידך.
ובמלים פשוטות יותר: אם כל בעלי החיים (כולל האדם) שווים, אזי הכל - כל המציאות והחיים כולם - מעוותים: 'איך נוכל לעמוד בשתיקה למול השתלטות האדם על כל היש כשכל מה שעומד לזכותו הוא רק כוח? איך יכול האדם לחשוב על עצמו כעל מוסרי ועדיין להתייחס כך אל כל החי שסביבו?'

היסוד הראשון מועצם בלבבות במיוחד בגלל מצבם הנוכחי של בעלי החיים בעולם שהלך ונתפס כמצב של קטסטרופה רבתי בכל קנה מידה. הצרימה של התמונה הזו למול צדקתה המדעית והמוסרית של העמדה הטבעונית (על כל פנים כפי שהיא נתפסה בחווייה של הטבעונים עצמם) מחוללת מתח רב בנפשות. נדמה כי עמדה פסיבית של הצעת הבחירה בלבד איננה יכולה להיות הכלי היחיד להעלאת האנושות לדרגה שתחלץ אותה מלחולל זוועות ואין מנוס מלקדם גם פעולה של ממש - כלומר לקדם גם פרקטיקה אקטיבית בנוסף להימנעות מלהרע.

היסוד השני הוא עדין, וארוך טווח יותר בהשפעתו. זו היא בפשטות המבוכה מול אי היכולת להסביר לעצמך עוד מהו הצידוק ההגיוני שאפשר יהיה להסביר איתו את השתלטות האדם על העולם. כלומר זוהי מבוכה למול הסדר הקיים: 'איך אפשר יהיה - כעת משגילינו שהטבעונות נכונה הן מדעית והן מוסרית - להמשיך להצדיק את שליטתו וכיבושו של האדם את כל מה ששייך בטבע לבעלי החיים כולם?'

ייתכן כי פעולת היסודות האלו בנפשות חוללה בהדרגה מפנה בשיח הטבעוני אל עבר הפעולה. במקביל החלה נטישה תהליכית את החשיבה במונחים של הבחירה האישית שהייתה יותר נחלת העבר, אם כי לא לחלוטין כמובן. לא שטבעונים חדלו להציע ולעודד בחירה אישית באורח חיים בלתי מזיק לבעלי החיים, אלא שעם הזמן הלך והתווסף על כל זאת הנדבך האקטיביסטי, ועוד נדון בו ובמשמעויותיו המוסריות.

אלא שכאן ראוי לתת את הדעת על עניין מהותי נוסף: לא רק שינוי הפרקטיקה התחולל כאן, יש כאן גם שינוי תפיסתי. אם פעם המוטיבציה הייתה הבקשה להפסיק להרע וההנחה כי האנושות היא בעלת היכולת, הרי שכאן - ברקע של הדברים - דומה שפועלת עמדה נפשית מסוג אחר, פוליטית יותר: המצב הקיים שהינו בכי רע במובנים רבים, אזלת היד התחושתית של העמדה הפסיבית חוללו דינמיקה של אקטיביזם טבעוני המבקש לשנות את הסדר האנושי מהיסוד שלו. יש לדינמיקה הזו ביטויים מגוונים, על חלקם אבקש לעמוד ברשומות הבאות, והם הופכים והולכים לשיח המרכזי של הטבעונים היום. מטבעה, העמדה האקטיביסטית חדה יותר, ברורה יותר ולעיתים תכופות גם רדיקלית יותר. יש בה שאיפה מוצהרת לשנות דברים בסיסיים שכולנו מורגלים בהם, ולא רק ברומו של עולם. מתחילים לדבר על שינוי השיח עצמו, ולפעמים גם על פעולות אלימות עד כדי פגיעה ברכוש ובעסקים. כל אלו מתוך הרצון לחולל תפנית תודעתית שתיתן סטירת לחי למציאות הנתפסת כשאננה לנוכח האסון המתמשך בעולמם של בעלי החיים.

לא רק שינוי הפרקטיקה התחולל כאן, יש כאן גם שינוי תפיסתי. [...] ברקע של הדברים, דומה שפועלת עמדה נפשית מסוג אחר, פוליטית יותר: זוהי דינמיקה של אקטיביזם טבעוני המבקש לשנות את הסדר האנושי מהיסוד שלו

ברשומות הבאות שלי אני מקווה לגעת יותר בטבעונות האקטיביסטית. הפעם, אני מבקש להעלות את השאלות הרלוונטיות יותר לעצם היסודות התשתיתיים של הטבעונות בתור שכזו.

שאלות על התשתית

הנה, שלוש שאלות יסוד שראוי לתת עליהן את הדעת בהקשר לעמדה הטבעונית המוסרית:

1. תקפותו של טיעון ה-Earthlings.
2. הקיום כקריטריון למוסר לעומת המעשים כקריטריון למוסר.
3. שיח הזכויות כשיח מכונן.

במסגרת הרשומה הנוכחית אדון רק בשאלה הראשונה. השאלות האחרות תועלנה לדיון ברשומות הבאות.

תקפותו של טיעון ה-Earthlings

טיעון ה-Earthlings הוצג כבר למעלה. הטיעון הזה אומר בפשטות: כל בעלי החיים שווים. ובתור שכאלו אין למעשה שום צידוק בר קיימא להשתלטות, יחס מפלה לרעה ובוודאי שלא נזק או הרג של בעלי חיים ע"י האדם.

זוהי בפשטות בקשה לשים את כל בעלי החיים לרבות האדם על אותה הישורת המוסרית, ללא הבדל.

זוהי המשמעות הפנימית של המונח Speciesism שחדר לתודעה בשנים האחרונות. Speciesism הינו לפי הגדרת טובעי המונח עצמם - סוג של גזענות, בהקשר המורחב שלה. גזענות של מין אחד כלפי האחר - ואם ננקוט בלשון פחות תאורטית ועבשה: המונח נטבע כדי לייחד את מה שהטבעונים האקטיביסטים רואים כשנאה של האדם כלפי שאר המינים. מונח זה הינו אחד מהבולטים שבאבני היסוד של שינוי השיח עליו הרחבתי קודם, והחל להיות בשימוש נרחב יותר החל משנות ה-70 של המאה ה-20 (התחיל אותו ריצ'רד ד. ריידר בבריטניה).

טיעון ה- Earthlings (קרי הדרישה לשיוויון לכל יצורי העולם לרבות האדם על בסיס ביולוגי) הינו אחד מהיסודיים בגישה הטבעונית, אם לא היסודי שבהם. הטיעון עצמו מופיע כבר בדברי הארגונים הגדולים שמנינו לעיל והוא נפוץ מאוד גם בקרב האקטיביסטים כמובן אלא שהוא טיעון מפר איזון במידה לא מבוטלת. אותו האיזון עליו עמדנו קודם בדברינו שבין המוטיב הקיומי האנושי והמוטיב של המוסר המקיף כל, ועוד נכון לדבר בנושא זה בהמשך.

טיעון ה- Earthlings (קרי הדרישה לשיוויון לכל יצורי העולם לרבות האדם על בסיס ביולוגי) הינו אחד מהיסודיים בגישה הטבעונית, אם לא היסודי שבהם. אלא שהטיעון הזה הוא טיעון מפר איזון במידה לא מבוטלת, וראוי לתת על כך את הדעת

האמירה המוסרית פה היא רבת עוצמה ודי מרחיקת לכת. בין היתר זה אומר לשם הדוגמה שהרג בעל חיים הינו רצח ממש, פשוטו כמשמעו; שחליבת פרה או עז היא חליבה של אם ובעצם גזלת חלבה; שהזרעת פרות (או כל חיה אחרת למעשה) היא אונס לכל דבר ועניין. כלומר, המעבר לטרמינולוגיה של פלילים בכל הנוגע לעניין הטבעוני היא במידה רבה פועל יוצא של החשיבה ה- Earthling -ית.
ובאמת, אם כנים הם דברינו וחפצים אנחנו לשים קץ לסבל שאנו בני האדם גורמים לבעלי החיים באשר הם רק לסיפוק צרכינו, הרי שבסופו של דבר אין מילוט מהמפגש עם האמת הגרעינית פה: שבעצם כל השיח צריך להשתנות, כל התרבות. לא ניתן להתייחס בשיוויון נפש למעשה של אכילה או הרג סתם או הזרעה אלא בקונטקסט של פשיעה - חד וחלק.

יתירה מזאת: הממדים הקטסטרופליים של הניצול, ההרג, התיעוש, הבידור ושאר השימוש שעושה החברה האנושית בבעלי החיים בפלנטה בצורה שיטתית וממוסדת ובהיקפים שקשה לתפוס מעניקים למי שמבין את הטיעון הזה לעומקו את ההבנה הבלתי נמנעת שמדובר כאן בממדים מקאברים שאין להם תקדים או דמיון בהיסטוריה המתועדת. לא מן הנמנע שהאדם המבקש לראות בבעלי החיים כולם אחים Earthlings brothers & sisters, יתפוס את מה שאנו מדברים עליו כאסון שהוא הרבה מעבר לשואה, למשל. זו שואה מתמשכת בעיניו, ארוכת השנים ומפלצתית לאין שיעור אפילו.

זאת, ועוד: תקפות הטיעון ה-Earthling -י משמעה שהשתיקה או הנונשלנטיות שמפגינים רוב בני האדם הרגילים כלפי ממדי החורבן העולמי המתמשך הזה אינם ניתנים להכלה בנפש כמעט. סיפורי הזוועה על השתיקה של העמים נוכח רצח העם היהודי או בכלל נוכח זוועות מתחילים לקבל פרופורציות אם מבינים שהרג על בסיס יומיומי הינו דבר שבשגרה בחברה האנושית.

אפשר להתחיל לתפוס את העולם החווייתי של המתבונן מהצד הניחן ברגישות המוסרית הזו לחיי כל מי שיש לו חיים בעצם, והגם שמנוסחת במינוחים הנשמעים קיצונים במשמע אוזן ראשוני, לא ניתן להתעלם מהמימד הכן שבהם.

אלא שגם אם מסכימים לנקודת הפתיחה של החמלה הבסיסית כלפי מה שמתרחש בעולם בעניין הזה, עדיין טיעון ה-Earthlings מעלה כמה תהיות לא פשוטות.

ראשית, הוא מכיל אבסורד מובנה בתוכו:
אם כולנו Earthlings אזי כולנו שווים בכל, לרבות החובות והזכויות המוסריות ואי אפשר להימנע מלתבוע כאן הדדיות.

נגיד זאת ברמה הפשוטה ביותר, כך:
אם אכילת בעלי חיים או התאכזרות אליהם בכל צורה שהיא מהווה פשיעה של ממש (כיאה להתבוננות מוסרית) אזי לא ייתכן שהמוסר יהיה אמביוולנטי, כלומר לא ייתכן שהחלת הצדק תיעשה לא בצורה סימטרית. שומה עלינו אם כן לאגד את כל בעלי החיים באשר הם ולצאת בתביעה כלל עולמית הקוראת לכל החיות כולן: לאריות, לטיגריסים, לכרישים, לדובי הנמלים ולחתולים - להפסיק לאלתר מלאכול כל בעל חיים שהוא.

שלמותו של הטיעון תלויה בכך, היא תלויה בכנותו. אם אנו אומרים שהכל שווה כי הכל בעלי חיים - אז לא ייתכן שנחליט שהיחיד שמחוייב בשמירה על הקוד המוסרי הנעלה של אי הפגיעה יהיה רק האדם. יש להחילו אם כך על כל בעלי החיים כולם.

אם אכילת בעלי חיים או התאכזרות אליהם בכל צורה שהיא מהווה פשיעה של ממש [...] אזי לא ייתכן שהחלת הצדק תיעשה לא בצורה סימטרית. שומה עלינו אם כן לאגד את כל בעלי החיים באשר הם ולצאת בתביעה כלל עולמית הקוראת לכל החיות כולן: לאריות, לטיגריסים, לכרישים, לדובי הנמלים ולחתולים - להפסיק לאלתר מלאכול כל בעל חיים שהוא. האמנם?

כששאלתי פה ושם את מי מחברי שהטבעונות חקוקה על לוח ליבם, כמובן בזהירות מתבקשת, קיבלתי מספר תשובות אלא שלא מצאתי בהן תשובה הולמת לאבסורד המהותי הקיים בטיעון זה.

חלק ענו אותי שאמנם כן - כולנו Earthlings - אבל מהאדם שהוא בעל תודעה מפותחת מבחינה מוסרית מצופה להיות זה שייתן את הטון. ובכן, תשובה זו היא מתחמקת לצערי בהתעלמה שוב מהסתירה הפנימית שבין הבקשה לזהות את כל בעלי החיים כשווים לכל דבר ועניין עם הבקשה להחיל מוסר אגרסיבי של הימנעות רק על האדם.

שנית, המסקנה המתבקשת מאי היכולת להחיל את הטיעון ה-Earthling -י על כל בעלי החיים ולא רק על האדם, היא שזה הופך אותו ללא קיים. כל האג'נדה הטבעונית נבנית על אדני השיוויון הכלל עולמי של בעלי החיים כולם, ואם מובן שאי השיוויון הינו עניין מהותי לעולם כמות שהוא ואיננו רוע אנושי או הבניה אנושית אזי כל הגרסה הקיימת המבוססת Earthlings ו - Speciesism, פשוט נופלת.
היא נופלת משום שהעמדת האדם כטיפוס היחיד שהינו בעל תודעה בעצם, שומטת את הקרקע מתחת לכל הטיעון ה- Earthling -י לחלוטין בחושפה את ערוות האבסורד שבו: נמצאנו למדים שהמנוע היחיד להיות טבעוני מלכתחילה - התודעה המוסרית - הוא נחלת האדם בלבד, ולכן אין זולתי האדם שום חיה כדוגמתו. לא ניתן לבוא אם כך בטענה לכריש או לזאב או לתמנון שהם אוכלים בעלי חיים משום שזהו טבעם ומשום שאין איתם בעצם שיח... כי אינם בעלי תודעה מוסרית להשיב.

המסקנה המתבקשת מאי היכולת להחיל את הטיעון ה-Earthling -י על כל בעלי החיים ולא רק על האדם, היא שזה הופך אותו ללא קיים [...] אם מובן שאי השיוויון הינו עניין מהותי לעולם כמות שהוא ואיננו רוע אנושי או הבניה אנושית אזי השיח המבוסס Earthlings ו- Speciesism פשוט נופל

תשובה אחרת שקיבלתי הייתה שהאדם איננו קרניבור (AKA אוכל בשר בלבד) שלא כמו שאר הדוגמאות שהבאתי, ועל כן שלא כמותם אין צידוק שדווקא הוא ייזון מבשר. למעשה זהו טיעון ביולוגי המבקש להמיר את השיח למישור טכני במקום להתמודד עם הטיעון המוסרי גופא. אבל גם אם נרצה ללכת בקו הזה, הקו הביולוגי, עומד בעינו הפער בין החיוב המוסרי הגורף לבין העובדה שמונעים מאומניבור (AKA אוכל כל) לאכול בשר מה שהוא זכאי לו למעשה מטבע היותו אומניבור. כשהקשיתי עם החזיר (למשל) שאף הוא אומניבור לא נעניתי בתשובה של ממש.

שלישית, ישנו את עניין הגדרת המוסר. עניין זה המוזנח תדיר בכל פעם שנושא מוסרי עולה (ולא רק בעניין הטבעוני לצערי). בעצם, אם מודים שהאדם הוא הייצור היחיד בעולמנו שהינו בעל תודעה מוסרית, אזי אין מנוס מלהודות גם בזאת: כל מה שייבחר האדם לעשות - הוא הוא המוסר עצמו ואין בילתו, ולא משנה מה זה יהיה. ולו רק מהסיבה שאין עוד בנמצא בכל הפלנטה כולה מי שיש בו תודעה מוסרית המתקרבת לזו של האדם שיכול לערער על כך. המסקנה שעולה מכאן היא שבעצם מוסר הוא בסופו של דבר התבוננות סובייקטיבית על המציאות, ולא אמירה אובייקטיבית שאין ממנה מנוס.

שינוי תשתיתי?

כל השיח הטבעוני המבוסס על הטיעון ה-Earthling -י הינו בעייתי.

ייתכן אמנם שנרצה לשפר את העמדה המוסרית הנוכחית - פשוט כי החלטנו שאנו מעוניינים שלא לאכול בעלי חיים ולקיים את שאר התביעות הטבעוניות, אלא שזוהי בחירה הנתונה לידינו כבני אדם לחלוטין, ולא עוול אובייקטיבי צורם המחייב תיקון אקטיביסטי חסר פניות ובלתי מתפשר. לפי כל זה הטבעונות היא אפשרות אחת מיני רבות שיש לדון בה בסופו של דבר.

הבטחנו לשוב לעניין האיזון הפנימי של הטבעונות. דומה שעקרון האיזון הוא חיוני לטבעונות, אם חפצת קיום היא. זה שאי אפשר להציג את התמונה כפטאלית כפי שמשתמע ועולה לא פעם מהטיעון ה-Earthling -י, ושעליו נבנית והולכת שיטה שלמה של אקטיביזם טבעוני, אי היכולת הזו מונחת היטב בחשיבה הטבעונית היסודית - כפי שהראינו לעיל במובאות מתוך אתרי הבית של הארגון האמריקאי והבריטי. שם, הנחת היסוד היא ההסתייגות. נאמר מפורשות שהקיום האנושי הוא מוכרח המציאות, ורק אחריו מגיעה ההחלטה האלטרואיסטית הטבעונית. זו למעשה החלטה לשם גבול גם לחמלה במידה והיא תובעת מחיר של פגיעה בבני האדם. אמנם את הגדרת המחיר המוסרי הזה האתרים הללו נמנעו מלגבש, אך עצם ההנחה הזו כיסוד לכל הגישה היא לא דבר של מה בכך כפי שציינו קודם.

מיסטר יורופסקי מדגים חמלה ושלום בהתגלמותם

(באדיבות: http://noporcsinthetrenches.wordpress.com/2014/08/18/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-vs-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D/)

אם מוכנים לאמץ את האיזון שהוצע בתחילה, נדמה שהפלת היסוד הקשוח של הטבעונות הפטאליסטית כפי שהיא עולה מהטיעון ה-Earthling -י לא משנה את הדברים, כי בסוף אנחנו באמת חפצים להפסיק להרע ולכן בטווח הארוך ייתכן שלא נדרשת באמת אקטיביזציה של הטבעונות, אלא פניה ללבבות בני האדם. אני יודע, זה נשמע נאיבי להחריד, אבל האמת הפשוטה היא שאין לי תשובה טובה לגבי שיטה חלופית רק שאני יודע שהשיטה התקיפה לא תישא פרי לטווח הארוך וראוי שדבר זה ייאמר.

עוד חשוב להדגיש שאמירתנו כאן שרק האדם הינו בעל הסמכות להיות המחליט המוסרי על פני כדור הארץ (שכן הוא היחיד היכול לזאת), יש לה כמה סייגים. ראשית צריך לזכור שלמרות הכל מותר להחליט אחרת. כלומר מותר לומר שאף על פי שאנו מכירים בכך שההחלטה של האדם שלאכול בשר זה מוסרי היא החלטה לגיטימית, עדיין אנו מבקשים להניע תודעה חדשה. מבקשים לשנות זאת. כלומר הטבעונות איננה מאבדת מהלגיטימיות שלה מאום באבדה את הטיעון ה- Earthling -י למרות אובדן האבסולוטיות שלה. כשאמרנו למעלה שהטיעון הזה הוא מהותי לטבעונות - התכווננו בדיוק לזה. המסר הטבעוני הנוכחי המבקש ליצוק מוסר חדש מתוך התבוננות אבסולוטית על המציאות, הוא מסר העושה שימוש שטחי בטיעון שאיננו עקבי.

החשש שהשיבה אל הגישה המבוססת על אימוץ עקרון הבחירה בחמלה על פני הביסוס המוסרי הנוקשה על הטיעון ה- Earthling -י תגרום לאין אונים נוכח המצב הנוכחי המפלצתי שהרחבנו בתיאורו קודם, אכן קיים. ואולי נכון יהיה להבין דווקא שבעצם הכל בחירה ואין אונס, זוהי פשוט המציאות. ושדווקא מתוך עמדה המבינה את הלגיטימיות של האדם שבוחר להיות לא-טבעוני ניתן להגיע אליו ולבקש אותו להתעלות מבחינה מוסרית, פשוט כי כך נכון וכי כך ראוי לבחור. כאילו תאמר לאדם: אני יודע שאתה  אדם מוסרי ושהבחירה שלך לא להיות טבעוני היא לגיטימית, ולכן אני לא מדבר איתך על לגיטימציות. אני מדבר איתך על בחירה מוסרית טובה יותר. אני מבקש את הופעת הרצון שלך להיטיב.

אני יודע שאתה אדם מוסרי ושהבחירה שלך לא להיות טבעוני היא לגיטימית, ולכן אני לא מדבר איתך על לגיטימציות. אני מדבר איתך על בחירה מוסרית טובה יותר. אני מבקש את הופעת הרצון שלך להיטיב.

בסוף? זה טוטאליטריות או בחירה מוסרית. במה נבחר אנחנו?

(באדיבות: http://www.nadinemuller.org.uk/musings/the-road-not-taken/)

נכון לומר בהקשר הזה שהנטייה לאבסולוטיזם נושאת בחובה את הנגיף הרדיקלי, זה המבקש להחיל אוטופיה במקום פתרון בר קיימא. זה שרואה בגישה עגולה ומכילה את אויב ההגשמה, במקום את הכלי שלו. השמטת הטיעון האבסולוטי היא החלטה לצאת למשחק חדש. משחק של רצון טוב. כי לנגיף הזה יש נטייה לטוטליטריזם. אימרו לי אתם: האין זה אבסורד שכמיהה מוסרית כל כך שנקודת הפתיחה שלה היא בקשת שלום אולי במובן הכי בסיסי ומקיף שיש, הופכת למעשה לאידיאולוגיה לוחמנית מהיותר קיצוניות המבקשת לאכוף סדר עולמי חדש? זו לא רק בעיית שיטה, זו בעיית מוסר.

נדמה לי גם שבירור הדברים הוא תנאי לקבלתם בלבבות. אם חפצי חיים אנו, לא נוכל להרשות לעצמנו להגיש לעולם בקשת טוב המושתת על יסודות רעועים ואולי אפילו חולים מבחינה מוסרית, זו תהיה בפשטות ירייה לעצמנו ברגליים. אם יש מי מחברי המבקש להעמידני על טעות, אשמח מאוד לשמוע את דבריו ואולי נקנה כולנו קומה גבוהה יותר בנפשנו.